הפרעות אכילה
בררנות והפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית)- מידע, אבחון וטיפול
בררנות אכילה יכולה להופיע לקראת גיל שנתיים (קיימים מקרים שהבעיה מופיעה אף מוקדם יותר) ועד לגיל 6-8 (קיימים מקרים כי נמשכת לאורך כל החיים סביב קבוצת מזון מסוימת). בררנות מתאפיינת מחד, בנטייה להימנע ממוצרי מזון מסוימים (ירקות, למשל) ומאידך, העדפה לקבוצת מזון ספציפית (שניצל ובורקס, למשל).
אצל חלק מהילדים מדובר בתופעה חולפת, אך כאשר מדובר בבררנות מקיפה, המקשה על התפקוד היומיומי (ארוחות משפחתיות, טיולים, שינוי משמעותי במשקל), חשוב לאבחן ולטפל.
מחקרים עדכניים מציגים כי חלק מבני הנוער הסובלים כיום מהפרעות אכילה, סבלו מבררנות באכילה במשך מספר שנים. המערכת החינוכית והרפואית מתקשות לאבחן ילדים אלו בגיל צעיר ולמנוע התפתחות הפרעת אכילה, עקב קושי לבחון סימפטומים מסויימים, אשר נבחנים בגיל ההתבגרות (אל וסת, שיעור יתר ועוד).
במקרה של בררנות מה עליי לעשות-
יש להתייעץ עם רופא המשפחה ובמידת הצורך עם דיאטנית. במקרים מסוימים חשוב לערב איש טיפול רגשי, רצוי מטפל קוגניטיבי התנהגותי.
במצבים שהבררנות הנה מצומצמת ולא מפריעה לתפקוד היומיומי והתרשמות הצוות המאבחן (רופא, מטפל רגשי) כי הבעיה אינה חריפה (אינה פוגעת בשגרת היומיום, אין שינוי משמעותי במשקל, ללא פגיעה במצב הבריאותי), חשוב שההורים יבחנו את דרך ההתערבות שלהם מול הילד:
א. ארוחות בזמנים קבועים
ב. ארוחות משפחתיות מסודרות
ג. מגוון של מזון מכל אבות המזון בארוחה
ד. צמצום וויכוחים עם הילד סביב מה אוכל
ה. גמישות- לא חייבים לסיים את כל האוכל על הצלחת (כן מחויבים לשבת עם המשפחה בארוחה)
לרוב, צמצום הקונפליקט של ההורים מול הילד סביב האכילה, מצמצמת התעקשות הילד והבררנות. חשוב לזכור כמו שיש ילדים ומבוגרים שיש להם נטייה להשמנה, למקצועות ריאליים/הומאניים, ספונטניים/מחושבים, כך יש ילדים עם נטייה למזון כזה או אחר (בררנות) וחשוב לכבד מאפיינים אלו, לצד ניסיון להגמיש נטייה זו, כאמור במצבים שבהם האבחנה שניתנה כי הבעיה אינה חריפה.
במקרים של בררנות אכילה, חשוב להבין את המשמעות שנותנים הילדים לבררנות עצמה. משמעות זו תשפיע על תהליך ההתערבות- האם הבררנות נובעת מבררנות של אחד ההורים, עקב מחלה או אלרגיה, תוצאה של טעם ו/או גועל, קשיים בסמכות הורית (מאפשרים מאכלים שומניים ע"פ מאכלים "בריאים", למשל), עצב, טראומה או פחדים (חשש להיחנק), כתוצאה של תשומת לב, עקב תפיסה של דימוי גוף ועוד.
בעוד שבמקרה של טעם ו/או גועל נטפל בדרך אחת, כך במידה ומדובר בדימוי גוף וחשש מהשמנה, נטפל בדרך אחרת.
יש מקרים כי התערבות של רופא, או דיאטן תספיק. ובמקרים אחרים יזדקקו להתערבות רגשית של הדרכות להורים, טיפול לילד עצמו, או טיפול משפחתי.
הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי התנהגותי המומלץ מתמקד בעיוותי החשיבה, מחד ("אם אוכל את המאכל ארגיש לא טוב", "לאכול את זה יגרום לי להשמנה ואז לא יאהבו אותי") וטיפול בהתנהגות של הילד ובמידת הצורך אף בשילוב טיפול משפחתי, מאידך.
הפרעות אכילה
אנורקסיה נרבוזה– הפרעת אכילה בה האדם מונע מעצמו מזון, עקב דימוי גוף מעוות וצורך עז בירידה במשקל, אשר לעיתים מלווה בשימוש במשלשלים. הסובלים מהפרעה זו שוקלים 85% פחות ממשקלם הרצוי. תופעות פיזיולוגיות קשות נלוות להפרעה זו- אל-וסת, דופק לא יציב, שיעור יתר ועוד. הפרעה זו נחשבת להפרעה נפשית מסוכנת, עקב הסיכוי הממשי למוות.
בולימיה נרבוזה– הפרעת אכילה המלווה בהתקפי זלילה של כמויות מזון קיצוניות בפרק זמן קצר ולאחריהן התרוקנות, לרוב באמצעות הקאות, וזאת כשחשים חוסר אונים מול התקפי הבולמוס.
תופעות פיזיות קשות נלוות להפרעה זו וכוללות בין היתר- נשירת שיניים, פציעת הוושט, אולקוס, אנמיה, דופק לא יציב ואף מוות.
אכילה כפייתית– בולמוסי אכילה בלתי נשלטים, הגורמים להשמנה קיצונית. תופעות פיזיות קשות כוללות השמנה קיצונית, לחץ דם, סכרת, דום לב ועוד.
הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי והטיפול המשפחתי ההתנהגותי, הנו אחד הטיפולים היעילים להפרעות מורכבות אלו. על מנת לטפל באופן נכון בהפרעות אלו נדרשת התערבות טיפולית הן מול הילד, ההורים, המשפחה כולה ולעיתים אף מול המערכת החינוכית.
יש לך שאלה?
מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון
לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה, עכשיו
מכון שפר- המומחים שלך בטיפול CBT
בהנהלתו של אמיר שפר
המאמר אינו תחליף לאבחון ו/או טיפול רפואי, רגשי, או אחר