שפר- מכון לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחיפה והצפון

מתי לפנות לאבחון?

מתי לפנות לאבחון וטיפול רגשי אצל ילדים ומבוגרים

למפגש עם אמיר מנהל המכון

מפגשי ייעוץ והתערבות ממוקדים

❀ ניתן להגיע לשלושה עד שמונה מפגשי הערכה והתערבות עם אמיר

❀ כלי התערבות ממוקדים וישימים

❀ במידת הצורך- מפגשי מעקב אחת למספר חודשים- לשם בחינת תהליך השיפור

❀ עקב עומס במבקשים להיפגש עם אמיר ועל מנת לקדם בקשתך-

לחץ כאן ורשום בקשה למפגש עם אמיר

❀ בנוסף- מקרים דחופים, למפגש עם אמיר- קב"ן באזרחות;

פוסט טראומה; אובדנות; מחלה כרונית; אכילה רגשית; קבלת

החלטות לאחר השירות הצבאי; חרדה חברתית

מתי לפנות לטיפול רגשי אצל ילדים ומבוגרים-

שינויי משמעותי בהתנהגות הילד יכולה להצביע על מצוקה. השינוי יכול לבוא לידי ביטוי בבית, או במסגרת החינוכית והחברתית.
אצל ילדים צעירים נבחין ברגרסיה התפתחותית (חזרה להרטיב, גמגום, טיקים, הצמדות להורה). ואצל בני נוער סביב שינויים מרכזיים בתפקוד ובמצב הרוח.
התנהגות פסיכוסומאטית החוזרת על עצמה ללא ממצא רפואי, לרוב מצביעה על מצוקה אצל הילד ויכולה להתבטא בכאבי ראש ובטן, התלכלכות (אנקופרזיס), טיקים ועוד.

התנהגות שבאה לידי ביטוי בצורה שכיחה, באי שקט (כולל קשיי ריכוז) סביב סיטואציה ספציפית, קשיים בשינה וחיפוש ההורה יכולה להצביע כי הילד סובל מפחדים, או חרדה.
הסתגרות של הילד, צמצום בקשרים חברתיים, יכולה להצביע על קושי חברתי, או חרדה חברתית. התערבות בשלב מוקדם של קשיים אלו, יכולה למנוע מהפיכת ההפרעה לכרונית.
עשרות מחקרים מצאו כי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הנו הטיפול היעיל ביותר בפחדים וחרדות והנו טיפול קצר מועד. טיפול במשחק, טיפול דיאדי או הטיפול הפסיכולוגי הקלאסי אינו מסייע במצבי חרדה.

התנהגות מרדנית, ווכחנית ("דווקאית") בעיקר מול דמויות סמכות (הורים, צוות חינוכי), נטייה להאשמת האחר, סף תסכול נמוך ואף התנהגות נקמנית, מצביעה על הפרעת התנהגות מתנגדת (או מרדנית- ODD). לעיתים קיים אבחון שגוי, עת ילדים אלו מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב ולא מקבלים טיפול מתאים. חשוב לטפל בהפרעה זו מייד עם הופעתה, לשם מניעת בעיות התנהגות קשות ולא נורמטיביות בהמשך (שקרים, אלימות, גניבה, שימוש בחומרים ממכרים ועוד). טיפול CBT משפחתי הנו הטיפול המומלץ, לצד עבודה עם ההורים על השבת וחיזוק הסמכות ההורית.

שינויים במצב הרוח, אפאטיה ואדישות, או לחילופין בכי ורגזנות, לצד הסתגרות וצמצום הפעילות ונטייה בנוסף אצל מתבגרים למאבקי כח, צמצום מטלות חינוכיות, תגובות אימפולסיביות ואמרות אובדניות, עלולות להצביע על דיכאון. טיפול הקוגניטיבי התנהגותי מטפל הן בחשיבה המסולפת (אף אחד לא אוהב אותי, אני לא אצליח אף פעם), והן מטפל אצל מתבגרים ומבוגרים בנטייה לצמצום פעילויות יומיומיות ובעיקר פעילויות אשר הסבו בעבר הנאה.

אחד הגורמים לחרדה ודיכאון, הנו פרפקציוניזם. לציין, כי נטייה של ילדים ומבוגרים בלימודים ובעבודה לעסוק באופן נוקשה בתוצאה עצמה, בתהליכי תכנון ארוכים, הסתרת כישלון, ואף הימנעות מביצוע כשלא כל הפרמטרים ברורים (הימנעות כשלא בטוח אם אצליח), יתכן כי מדובר בפרפקציוניזם. למרות המרכיבים החיוביים של נטייה זו כגון, הישגים משמעותיים, רבים נמצאים בלחץ רב סביב ביצוע "מושלם", אשר עלול לגרום בהמשך לחרדה ואף דיכאון.

אירוע משברי, כגון, תאונת דרכים, מלחמה, אלימות, ניתוח או בדיקה רפואית קשה, לצד, מעברים, שינויים ומצבים קונפליקטואלים בסביבת הילד והמשפחה (גירושין, אובדן וילדי אומנה), יכולים להצביע על פוסט- טראומה. סימפטומים במצב זה יכולים לבוא לידי ביטוי בסיוטים בשינה, התנהגות אימפולסיבית וזעם, דריכות יתר, בכי והצמדות להורה, היזכרות באירוע קשה (ילדים קטנים יציירו נושא אחד באופן חוזר) וזאת לצד תסמינים פיזיולוגים (כאבי ראש ובטן, לחץ בחזה, קשיי נשימה, זיעה). לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יש למעלה מ- 88% הצלחה בטיפול בפוסט טראומה והנו טיפול קצר מועד בן 20 מפגשים בלבד.

התנהגות בעלת גוון חרדתי והימנעותי המלווה מחד בחזרה על פעולות כגון שטיפת ידיים, בדיקת נעילת דלת ועוד, ומאידך הימנעות ממצבים שונים כגון, התנגדות שהאחר ישב על מיטתי, הימנעות מנגיעה באותו כלי אוכל שהאחר נגע, יכולה להצביע על הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). לרוב ההפרעה מתפתחת בגיל ההתבגרות, אך מטופלים מציינים כי ההפרעה התפתחה באופן חלקי עוד בגיל היסודי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הנו הטיפול היחידי היעיל להפרעה זו. טיפול מוקדם יכול למנוע הפיכת ההפרעה לכרונית.

שינויים בהרגלי האכילה, צמצום ודילוג על ארוחות, בררנות בסוגי אוכל, אכילה בסתר, שינויים משמעותיים במשקל, יכולים להצביע על בעיית אכילה. מחקרים מראים כי כיום ילדים נוטים לפתח קשיים שונים באכילה עוד בגיל היסודי (8-11), המצביעים על סיכוי גבוה לפתח הפרעת אכילה בגיל ההתבגרות. עוד מצוין כי תהליך האבחון נתקל בקשיים עקב גילם הצעיר וקושי לבחון סימפטומים ספציפיים (כגון אל-וסת, שיעור יתר ועוד). טיפול CBT (הבוחן עם המטופל את עיוותי החשיבה ומסייע לו לחזור לתפקוד תקין) וטיפול משפחתי הממוקד בהתנהגות, הנו טיפול אשר יכול למנוע את התפתחות הפרעת האכילה.

ילדים המתקשים להתרכז לאורך זמן בפעילויות מסוימות, מוסחים בקלות, אי שקט מוטורי, אימפולסיביים ועוד, יתכן וסובלים מהפרעת קשב. עם זאת, מחקרים מראים כי 20% מהילדים מקבלים ריטלין ללא צורך ו- 70% מהם סובלים מהפרעה רגשית נוספת, אשר אינה מאובחנת ומטופלת (חרדה, ODD, דיכאון וטראומה). לעיתים הפרעת הקשב הנה משנית לבעיה הרגשית וטיפול בה, יכול להוביל לצמצום הפרעת הקשב. הטיפול במשחק והטיפול הדיאדי, אינו מתאים להפרעה זו. ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעת קשב זקוקים בטיפול ללמוד כיצד לחשוב ולהתנהג באופן שיסייע להם במצבם. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הפרטני והקבוצתי, נותן להם כלים ישימים לצמצום הקשיים, כאשר הם לומדים ליישמם באופן עצמאי, ללא צורך בהתערבות האחר. גם ההורים מקבלים ליווי, בחיזוק סמכותם מול הילד, מחד. ומאידך, נלמדים כלים התנהגותיים המסייעים לילדם בפרק זמן קצר. הטיפול המערכתי-משפחתי הנו טיפול יעיל עת מסייע הן לילד, הן למשפחה והן למערכת החינוכית.

מתי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי

מבוגרים– הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי התנהגותי יעיל למגוון בעיות רגשיות. יחד עם זאת מחקרים הוכיחו יעילות טיפול ה- CBT במקרים של קבלת החלטות, חרדה, דיכאון ואובדנות, כפייתיות (OCD), טראומה ועוד.

ילדים– טיפול CBT פרטני, או משפחתי יעיל בהפרעות קשב, בעיות התנהגות, פחדים, חרדות (כולל חרדה חברתית), OCD, בררנות באכילה, הרטבה והתלכלכות, טראומה ועוד.

יש לך שאלה?
מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון
לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה, עכשיו

מכון שפר- המומחים שלך בטיפול CBT
בהנהלתו  של אמיר שפר

המאמר הנו המלצה בלבד ואינו תחליף לאבחון ו/או טיפול רפואי, רגשי, או אחר

מתי לפנות לאבחון?

תפריט נגישות