שפר- מכון לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחיפה והצפון

הילד סיפר לי שהוא גיי

הילד שלי הודיע לי שהוא גיי –
התמודדות הורים עם ילד שיצא מהארון

 

*מידע למתמודדים עם שאלת הזהות המינית*

 

אנחנו אוהבים אותו, אבל.. קשה לעכל את זה.
יש חששות. דאגות למה יהיה אתו. ורגע אז לא תהיה לו משפחה?
יש שאלות– זה סופי?.. המצב הזה
ולפעמים יש כעסים– עליו.. על עצמנו..
וגם תחושות אשם
ודאגה

 

אז בואו ננסה לעשות סדר
זהות מינית
זהות מינית מתגבשת סופית בגיל ההתבגרות [ולעיתים אפילו רק במהלך שנות ה-20].
התחלת גיבוש הזהות מתרחשת עוד בילדות בהבחנה המאוד ראשונית שבנות ובנים עושים לגבי איבר המין- מה לי יש ומה אין לי.

 

סטרייט או גיי? ממש לא מה שחשבתם
אין למעשה קצוות של סטרייט או גיי.
אין 100% סטרייט ואין 100% הומו/לסבית
יש רצף! כלומר יש מגוון. יש מי שב- 70-80% נוטים לכיוון מסוים. ויש מי שלא.

 

וישנה גם השפעה של התרבות!
קצת היסטוריה
ביוון העתיקה הנשים נחשבו כאובייקט להולדת ילדים.
אך קיום יחסי המין היומיומי נערך בין גברים. למעשה אנשים בוגרים בחרו בחורים צעירים- וזו הייתה התרבות ביוון.

 

מה קורה בתרבות שלנו היום בהתייחסות לזהות המינית?
עד לפני כעשור המחקרים הראו באופן רציף [לאורך עשרות שנים] כי סטטיסטית- אחוז האוכלוסייה הגאה עומד על 11%.

 

מחקרים אחרונים מראים נתונים שונים לגמרי
40% מהצעירים [בני 16-24] הגדירו את עצמם כנמשכים גם לבנות וגם לבנים.
איך זה יכול להיות שנטייה מינית השתנתה בצורה דרמטית תוך מספר שנים?!
אז זהו שהנטייה המינית לא השתנתה. מה שהשתנה זו התרבות.
היום יש הרבה יותר סובלנות תרבותית לאחר.

 

בנוסף הערך של הסובייקטיביות, "האני", מה טוב לי, רק מה שאני רוצה ומה שמתאים לי, הנו הערך המרכזי [למשל, רואים ירידה משמעותית בצעירים המתגייסים לצבא, בשונה מלפני עשרים שונים. ערכים חברתיים, מפנים מקום לערכים אישיים].

 

ערך הסובייקטיביות- שבו הצעיר בוחן עם עצמו מה טוב לו; לצד הסובלנות התרבותית– גורם למעשה לנכונות לבדוק בצורה פתוחה הרבה יותר עת הזהות המינית. הם מאפשרים לעצמם לשאול- אני הומו? אני לסבית? טרנסג'נדר? דו?/בי?
ומאחר ומשיכה מינית נמצאת על רצף ולא על קצוות, בני הנוער מאפשרים לעצמם לבחון זאת.
לכך מתווספת הטכנולוגיה– פייסבוק ואפליקציות המאפשרות לבחון את הנטייה המינית עם עוד צעירים. למעשה, הנגישות שהטכנולוגיה מאפשרת, מסייעת לאותם צעירים לבחון בפועל את השאלות שלהם לגבי הנטייה המינית.

 

אז הילד שלי הודיע לי שהוא גיי- הילד שלי הוא הומו? הילדה שלי היא לסבית?
אילו אינן שאלות פשוטות וחשוב לבחון אותן בזהירות עם הילד. ורצוי אם קשה לכם, להיעזר באיש מקצוע.
בהכללה ככל שהילד צעיר יותר, ייתכן ומדובר בבלבול, או בסקרנות. וככל שמדובר בנער בוגר יותר ייתכן ואכן שההצהרה שלו לגבי הזהות המינית תואמת גם את מצבו הפנימי.
אך מדובר כאן בהכללה וכל מקרה לגופו. פגשתי מתבגרים שעוד כילדים חוו משיכה לבן אותו מין והנטייה המינית שלהם הייתה ברורה להם עוד כילדים. ופגשתי מתבגרים שחוו בלבול רב והתקשו גם בגיל 17 ואפילו בשנות העשרים שלהם להתמודד עם שאלת הזהות שלהם.
כאמור, תקופה זו יוצרת בלבול רב לגבי הנטיה המינית וחשוב לסייע למתבגר לגבש את זהותו המינית.

 

הורים מה ניתן לעשות?
♦ לא חייבים להגיב מיד- קחו את הזמן לחשוב ולהתייעץ
♦ תגובות הלם וכעס הן תגובות טבעיות
♦ שיח פתוח- ככל האפשר, או בעזרת בן משפחה קרוב/חבר טוב/איש מקצוע.
נסו לשמוע, להקשיב, לברר. לנסות להבין מה הילד צריך בשלב זה
♦מתקשים/כועסים/סולדים- נסו להתבונן בילדכם ללא המחשבות הקשורות ל"מידע החדש". בדקו עם עצמכם כיצד אתם יכולים גם במקום של אי הסכמה לתת תמיכה, סיוע

 

הורים- למה חשוב לשים לב ומתי חשוב להתייעץ עם איש מקצוע-
♦ שינויים קיצוניים במצב הרוח
♦ הסתגרות או היעלמויות
♦ אכילה מרובה או ירידה במשקל
♦ צמצום בתחומי עניין וירידה בתפקוד, כגון בבית הספר
♦ קשיים בשינה
♦ אמירות אובדניות

 

בלבול בזהות, לצד פגיעה חברתית עקב היות הילד מכריז על עצמו כהומו/לסבית/דו/טרנס; לצד חשש מתגובת ההורים איליו, עלולה לגרום ללחצים נפשיים משמעותיים ואף למשבר רגשי.
חשוב לזכור כי למעלה מ- 70% מניסיונות אובדניים של מתבגרים הנם על רקע בלבול בזהות המינית והמצוקה הרגשית הנלווית אליה.

 

לסיכום, נטייה מינית אינה קשורה לבחירה אישית, אלא לתהליכים מוחיים מולדים [גנטי, ביולוגי]. יחד עם זאת השפעת התרבות כיום, מייצרת "גמישות" בזהות המינית.

 

למרות הידע הרב והנגישות למידע, קיים בלבלול רב וחוסר ידע.
בלבול זה יכול ליצור אי וודאות ומצוקה. במקרים אלו חשוב לסייע למתבגר בגיבוש זהותו.
שבו עם ילדכם נסו להקשיב, לברר. ובעיקר להיות. נוכחים. אוהבים.

 

אשמח לענות לכל שאלה – אמיר- 0545.742352 או במייל כאן.


מאחל לכם שקט, קבלה וחמלה
.
אמיר שפר.

המאמר אינו תחליף לייעוץ, או טיפול רגשי, רפואי ו/או אחר

תפריט נגישות